*******************************************************************
פורסם לראשונה באתר "לאישה"

משפחה ברוכת ילדים זה כיף גדול
הכל בגדול
השמחה גדולה
כמות הקניות גדולה
מבשלים בגדול ומנקים בגדול


לדוגמא לסנדוויצ'ים של ארוחת בוקר שניקח איתנו לבריכה נצטרך כיכר וחצי לחם פרוס – לכל אחד לפחות 2 כריכים...

אחינועם רוצה עם חומוס
אוריה עם גבינה צהובה וקטשופ
רננה עם גבינה וזיתים
אבישג עם גבינה בלי איכס זיתים
רעות רק עם שוקולד
וישי מה שיש... אפשר עם טונה?

וכך עוברות להן פרוסות הלחם את מסדר המריחה והטעימה תוך כדי
עד כאן לא שמעתם תלונות 

המקרר של משפחה ברוכת ילדים עובד שעות נוספות
הכל מתוכנן – אין מקום לשום דייר חדש שרוצה לבקר
שקיות לחם פרוס למכביר (אין לנו מכולת ביישוב)
שניצל של עוף טוב רק כי הוא היה במבצע – קניתי 4 שיהיה לחופש
נקניקיות טבעול למי שחס על החי וחי על החסה
נקניקיות עוף למי שחס על החסה וחי על הקטשופ
עוף לשבת
בורקסים לארוחת ערב וירקות קפואים למכביר.
במקום שנשאר – שלוקים ללא צבעי מאכל – המון!

במשפחות ברוכות ילדים יש המון ימי הולדת
אתמול היה יום הולדת לרעות – בת ה7
נסענו לחגוג את היום הולדת במסעדה (פתחנו תוכנית חיסכון קטנה)
כולם רצו להביא לרעות מתנות ולכן הכנתי מבעוד מועד מתנות קטנות שהיא אוהבת ואחת גדולה שאני אוהבת לתת לה.

אחרי החגיגה החגיגית חזרנו הביתה ובבוקר קיבלתי ממנה מכתב עם ציור שהיא כתבה בו: אמא הלביו
I love you
הלביו, הלביו – ככה זימזמתי לעצמי כל היום
כמה הלביו יש לי לילדים שלי
ובזכות ההלביו שלי אליהם – הלביו לעולם!!!


********************************************************************

פורסם לראשונה באתר "לאישה"
 
הילדים ביקשו ללכת לבריכה. החום בבקעת הירדן לא פשוט ואני נעניתי בשמחה ואז מתחיל הארגון.
כמו כל מבצע צבאי גם הליכה לבריכה עם שישה ילדים מצריכה ארגון ותכנון מדויק שלא נשכח שום דבר בבית בעיקר לא את אחד הילדים :) 

היום מתחיל בארוחת בוקר קונטיננטלית. ערמת הכלים תצטרך לחכות לאחר כך אחרת נצטרך להתעכב.
אני כמפקדת האירוע מתחילה לחלק הוראות:
אחינועם – בתיק הירוק שימי מגבות.
רננה – את הענבים תשטפי ושימי בקופסא... איזו קופסא?... לא משנה העיקר שיהיה לה מכסה.
אבישג אחראית על התיק הסגול עם הגלגלים והמצופים.
אוריה – ממלאת את הקלקר במים קרים.
רעות – מודיעה לי שהיא קטנה מידי ולכן היא אחראית רק על בגדי ההחלפה שלה.
ישי – משתולל בשמחה בין התיקים (גם זה חשוב – מורל חשוב מאוד).
אני בינתיים עושה הר של סנדויצ'ים ותוך כדי שואלת שוב אם כל אחת ביצעה את המשימה.

בשיירה ארוכה הולכים למכונית (מיניבוס יותר נכון).
כמו מפקדת מיומנת אני שואלת בקול אם כולם כאן ואז מתפקדים
אחרי שאני מוודאת שכולם באוטו וגם התיקים והמים,
אומרים את תפילת הדרך ונוסעים.
 

בבריכה אני כמעט לא מרגישה את הילדים.
הם שמחים על השמיים מהמים
מידי פעם יוצאים לשתות ולאכול.
כשהמציל מודיע שהבריכה נסגרת (להפסקת צהריים) ישי מודיע שהוא יישאר עד שהיא תפתח שוב.

אני כמפקדת הבריכה מתחילה במשא ומתן להחזרת ישי הביתה וכמובן אחרי כמה דמעות והבטחות על כך שנשוב לשם הוא נרגע.
כל האחראיות אוספות את התיקים
לא נשאר שום לכלוך על הדשא – אני מאושרת!!!

רגע... רגע... איפה המפקד הראשי? אההה הוא בעבודה...

חוזרים הביתה.
המפקדת עייפה על מוות
אין הוראות
אין עם מי לדבר
תוך כדי ארוחת צהריים אני נרדמת בסלון וחולמת על המבצע הבא...



**********************************************************
פורסם לראשונה באתר "לאישה"

כשהייתי ילדה הייתי מחכה לחופשה כמו אויר לנשימה. זמן בטלה מול מסך וצפייה דרוכה של שנה אחרי שנה לראות האם מרקו ימצא את אמא שלו... פיקניקים משותפים עמוסי מנגלים ומדוזות ובעיקר געגוע אין סופי לתחילת הלימודים.

היום ממרום שנותיי ומשפחתי הפכתי להיות מפיקת אירועים, מנחת סדנאות, בתיה עוזיאל ומטפלת הוליסטית למציאת האני ועוד...

 
יש לי ברוך ה' שישה ילדים מגיל 16 ועד חמש וחצי בדילוגים ולכולם אני צריכה למצוא פתרונות תעסוקתיים לשעות המשעממות.
הנה לדוגמא קניתי 2 קילו שעועית ירוקה וביקשתי בחינניות מאחינועם בת ה-16 לקטום לה את הקצוות. כמובן שהיא הסתכלה עלי במבט של "אמא, כאילו דא... למה אני צריכה את זה..." אמרתי לה שכדי ללמוד שלכל דבר יש 2 צדדים אני שולחת אותה להתנסות מלמדת של 2 צדדים.
כמובן שהיא לא קנתה את זה למרות שהייתי מרוצה מעצמי מאוד...

 

אחרי שהיא עברה מחצית מהדרך היא הודיע לי שהיא מרגישה כמו סינדרלה ואני ניצלתי את המומנטום להזכיר לה שסינדרלה מצאה בסוף נסיך יפה תואר והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

 

העוגה למסיבת סוף השנה של ילדי הגן כבר בתנור ומזכירה לי שאוטוטו ביום רביעי מתחילה החופשה הגדולה של הילדים ונגמרת לי החופשה.

למרות הכל אני טיפוס אופטימי ובאחד  ליולי אני נכנסת לאולפן להקלטות. כדי שיהיה לי כוח לתת מעצמי אני צריכה גם לתת לי.
 
 ***********************************************************

כבר רבע שעה שרעות מסתובבת עם אצבע תקועה בתוך הלחי

אני: קיבלת מכה?

רעות: לא

אני: אז מה את עושה?

רעות: אני עושה גומת חן כמו שיש לך

אני: את לא יכולה לעשות גומת חן - אי אפשר לעשות

רעות: אני אצליח

אני: מחייכת

רעות: הנה, הנה בדיוק כזאת אני רוצה

אני: אל תתעקשי - יכאב לך בלחי

רעות: הגומה כואבת לך?

אני: לא, היא שם מאז שנולדתי

רעות" אז למה לא שמת לי אחת כשנולדתי

אני: כבר ממש צוחקת

רעות: זה לא יפה לצחוק עלי עם גומה...

 ****************************************************************

*********************************************

אחרי שהתביישתי בפינה החלטתי לשתף אתכם:

כי רק אהבה תביא אהבה! 

חלופת התכתבות של אחי ושלי: 

אחותי‎

‎‎‏Daniel Vais יום 13 ינואר‏ בשעה 00:38‏

ראיתי שהצטרפת ל:עדנה מהאח הגדול תמורת גלעד שליט. מה קורה?

Ogol Riki יום 13 ינואר‏ בשעה 06:43‏

היא אוהבת ערבים ולכן תסתדר איתם מצויין.
היא נוסעת ביוזמתה לעזור להם וגלעד שליט כבר ממש רוצה לבוא הביתה.

 Daniel Vais יום 13 ינואר‏ בשעה 14:49‏

לא שופטים אדם שאוהב ולא מחליפים אדם באדם. זה אלוהים אומר לי.
זה דף לאנשים מלאי כעס ושנאה. וגלעד שליט מוחזק על ידי אנשים מלאי שנאה וכעס
שנאה וכעס זה לא בריא ורק מביא עוד שנאה,
ואף פעם לא מביא לטוב. זה חוק קוסמי
גם אם את חושבת מה שאת חושבת אל תתמכי בדף הזה כי הוא מכיל אנרגיות מאוד שליליות ויש לך נשמה יפה מידי להיות חלק מדף כזה

תקראי מה שאנשים כותבים שם. ממש פחד אלוהים. ממש כמו מה שערבים קיצונים אומרים על ישראלים.
כמה כואב. כולנו באנו באהבה מאלוהים ואנשים לא מוקירים את זה.

אני לא שונא אף אחד וזה מרגיש לי נקי. גם אם יש מי ששונא אותי אני לא יחזיר שנאה.
לפעמים שתיקה הופכת לזהב טהור וזה כוח עצום

וחוץ מזה. אם זה לא אהבה זה לא שלך 

 Ogol Riki יום 13 ינואר‏ בשעה 15:31‏

אתה צודק כל כך
מצטערת שנסחפתי
ביטלתי את החברות
אין עלייך מלאך שלי

חיבוק גדול מליבי אל ליבך.

אחי דניאל גר בלונדון כבר 15 וחצי שנים. הוא קטן ממני בשנה פחות שבעה ימים.הוא גבוה ומקסים. רקדן וכוריאוגרף. עובד עם רקדנים בעלי מוגבלויות כמו לקויי שמיעה וגם עם ילדים עם תסמונת דאון. נוסף לכל זה הוא angel therapy ועושה רייקי.

 

והכי הכי חשוב – הוא אחי. לי זה פתח את הלב.

 

הרי כולנו יודעים שרק אהבה מביאה אהבה!עכשיו אני מבינה יותר את המשפט הזה.

*************************************************************
 

שאלתי את ישי איזה מרק הוא רוצה שאכין לו היום

הוא ענה שהוא ממש, אבל ממש ממש רוצה מרק כתום

שמחתי על הבחירה שלו והלכתי למטבח ( 3 צעדים מהסלון...)

הוא נעמד לידי ואמר: אמא אל תשימי בטטה... אני לא אוהב בטטה.

אין בעיה עניתי.

וגם... וגם... אל תשימי דלעת כי אני לא אוהב דלעת...

חייכתי... אין בעיה אני לא אשים דלעת אם אתה לא אוהב.

וגם אמא בבקשה אל תשימי עדשים כתומות כי אני ממש, אבל ממש לא אוהב עדשים כתומות.

 

חייכתי אליו

שאלתי אותו אם הוא אוהב את המרק הכתום שאני מכינה לו

הוא ענה שכן, בטח שאני אוהב.

 

הכנתי לו מרק כתום

ולא גיליתי מה הכנסתי לסיר חוץ מהמון המון אהבה.

 

המרק יצא כתום :-)))

***********************************************************

טלפון מאלוהים...
 
ביום שני התקשרתי לרחל נפרסטק החברה המקסימה שלי ואמרתי לה שתקשיב לי טוב. שאני לא באמת תמיד שמחה
וגם לי יש רגעים מחורבשים כאלה. ואני לא יודעת מה יהיה עם המוסיקה שלי ובכלל מה איתי. ואיפה אני ועוד כל מיני ומיני קיטורים.
 
אולי החלומות שלי גדולים מידי ואני מתחילה להתעורר לתוך המציאות שאני יודעת שלא תוכל לשאת את החלומות שלי ואולי כדאי לוותר או להחליף חלום...
 
תוך כדי השיחה איתה הפלפון מצלצל ועל הקו חברה שקנתה את הדיסקים ומתקשרת להודות לי על המוסיקה, המילים והקול שלי שמלווים אותה בנסיעותיה. ואחר כך נתקלתי בפורום בו נשאלה נערה בת 15 איזו זמרת היא אוהבת והיא אמרה ריקי אוגול (כנראה הופעתי מולה באחת מהופעותיי באולפנות)

כשהסתיימה השיחה  התקשרתי שוב לרחל וסיפרתי לה שקיבלתי טלפון מאלוהים.
 
"הוא אמר לי שהמוסיקה שלי עושה טוב לאנשים וכיף לשמוע אותי. ואז מה אם אני לא מוכרת ומושמעת ברדיו המטרה שלי שלעשות טוב לאנשים מושגת לאט לאט ומגשימה את עצמה".
 
אני מקווה שאלוהים קורא את הבלוג שלי  כי אני רוצה להגיד לו תודה רבה. אני מסתובבת מאז עם חיוך גדול והשלמה נפלאה שלא משנה מה יקרה העיקר שהוא יודע שאני מוסיקאית טובה וגם (באותה הזדמנות) בן אדם טוב.
אז תודה לך בורא.
 
מנה באמונה.

 

אחרי השיחה רחל פרסמה שיר מקסים:

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1325432

**********************************************************
אני יעזוב את הבית...
ככה היא אמרה
ובכתה כל כך שכמעט בכיתי איתה...
המורה התקשרה וסיפרה לי שהיה לה קשה היום והיא התחצפה

אני חיכיתי לה על המדרגות
היא שאלה למה אני מחכה לה
ורצה לחבק אותי
שאלתי אותה איך היה בבית הספר
היא אמרה שכמעט הכל היה בסדר
סיפרתי לה שהמורה התקשרה
היא ענתה שהיא באמת התחצפה
ואמרה לי שיש לה רעיון
אני אכתוב לה פתק יפה שכתוב בו - לא לשכוח להתנהג ויפה ולצרף סוכרייה על מקל

חמוד לה...

כמובן שלא הסכמתי לרעיון המתוק שלה - תודו שהיא יצירתית
אמרתי לה שאסור לה לשחק היום ומחר במחשב
היא בכתה כל כך שכמעט בכיתי איתה
ובאותה נשימה... בעצם כמעט בלי נשימה היא הודיעה שמחר
ולעולם היא לא תלך לבית ספר

והיא תברח מהבית ותחפש משפחה אחרת
אחר כך היא נרגעה
ואחר כך גם אני

היא בכל זאת רק בכיתה א' המתוקית שלי.

 

 

ועוד קצר:
ישי העיר אותי בנשיקה כמו בכל בוקר
ביקשתי עוד אחת והוא הסכים
ביקשתי עוד אחת והוא אמר שאי אפשר
אמא, אם אני אתן לך המון נשיקות האהבה תתייבש
שאלתי איך זה יכול להיות
הוא אמר שהאהבה היא מעיין
ואם הוא יתן לי המון נשיקות המעיין יתייבש
אין לי מושג איך ילד בן 4 וחצי ועוד קצת מרגיש כך...

 ****************************************************************

 

******************************************************************

ערב כיפור תש"ע

הייתי בת אדם לפני הכל
ואהיה אדמה אחרי הכל
ובאמצע עצים ופרחים
אבנים ודרכים
שמיים גדולים ועננים חולפים
אהבה וילדים מחייכים
מילים לשירים
חלומות של אחרים
שמחה טובה וים דמעות
אמת אחת גדולה וכמה שאלות
אני בת אדם של סליחה ונחמה
אחרי הכל אהיה רק אדמה, רק אדמה.